צילום מבטא את השאיפה לשחזר ולנצור פיסות מציאות, הלא זוהי שאיפה אנושית עתיקת יומין. הציורים במערות, יוצרי ההירוגליפים, האומנים והיצירות של מצרים ויוון העתיקה הם רק חלק מן העדויות הקיימות לשאיפה זו.
שורשיו של הצילום נעוצים כבר בתקופת הרנסנס, עת ניסה ליאונרדו דה וינצ'י ליצור מעין קופסא האוטמת חלל, תוך שהיא מאפשרת לקרני אור לחדור אליה דרך חריץ קטן עם עדשה. בצורה זו תמונה שמוקמה מול אותו חריץ הופיעה כנגטיב, דימוי הפוך, על קיר החלל האטום.
תופעה זו נודעת בשם "קמרה אובסקורה".
לאחר פיתוח הקמרה אובסקורה, היה צורך באלמנט חומרי שייקבע את אותה תמונה המופיעה על אותו משטח הקולט את קרניו של האור. ואכן בשנת 1839 לואי ז'אק מאודה דאגר הצליח ליצור באמצעות רישום של קרני האור של השמש, דימויים קבועים של אובייקטים.
מעט מאוחר יותר, הצליחו להגביר את מהירות הצילום על ידי פיתוח חומר הרגיש לאור. כך שאם בעבור צילום נדרשו אנשים לשבת ללא תנועה במשך מספר רב של דקות, כעת התקצר זמן החשיפה לאור שנדרש לצורך צילום בודד. היה זה ג'ורג' איסטמן שפיתח את הצלולויד ב-1884 ואשר סימן את המעבר לשלב הצילום המודרני.
צילוםמודרני- בימנו
למצלמה הדיגיטלית כמו גם למצלמת הסרט רכיבים רבים המשפיעים על איכות התמונה אותה אנו מצלמים. בימינו קיימים סוגים רבים של מצלמות דיגיטאליות אשר מלוות אותנו בחיי היום יום. למרות שתהליך צילום התמונה במצלמה דיגיטלית שונה באופן מהותי מזה המתרחש במצלמת סרט, המצלמה עצמה לא מאוד שונה. מרבית החברות המייצרות מצלמות דיגיטליות ניסו לשמר את המבנה המסורתי של המצלמות הישנות תוך כדי הוספת פיצ'רים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים לנו לצפות בתמונה המוגמרת שניה לאחר צילומה ובנוסף יש באפשרותנו להעביר את התמונות למחשב ובכך נפתחות בפנינו דלתות נוספות רבות עם אפשרויות מרובות, כגון:
* עריכת תמונה אינדיבוידואלית .
* עריכת מצגות מתמונות שצילמנו .
* שינוי פרטים בתמונה.
* שיתוף תמונות עם חברים ומכרים באמצעות הדוא"ל .
ועוד אין סוף אפשרויות, והכל זמין באופן מיידי לאחר צילום התמונה.